פסק-דין בתיק ת"א 241-08

רקע

בפניי תביעה כספית לתשלום דמי שכירות/דמי שימוש ראויים בתחנת הדלק הממוקמת בכפר מנדא (להלן: "תחנת הדלק").

התובע הנו בעלים של 11790 ממ"ר בחלקה 27 בגוש 17562 (להלן: "החלקה") המהווים 11790/12790 חלקים בחלקה הנ"ל.

בזמנים הרלוונטיים לתביעה היה התובע הסוכן המרכזי של סונול באיזור נצרת והסביבה.

הנתבעת 1 (להלן: "סונול") הנה חברה אשר עוסקת בשיווק מוצרי דלק ושמנים בתחנות תדלוק בפריסה ארצית.

הנתבעת 2 (להלן: "ספרינט")  הנה חברת בת של סונול ועוסקת בהפעלת תחנות תדלוק, בינהן, תחנת הדלק נשוא תביעה זו.

עד ליום 05/02/01 הייתה הבעלות בתחנת הדלק מחולקת בין התובע לבין מוחי אל דין חוסין עלי חאג' (להלן: "מוחי") כאשר לתובע 40% מהבעלות בתחנת התדלוק ולמוחי  60%.

מערכת ההסכמים בין הצדדים דנן לבין מוחי והבקיעים בה

לצורך הקמת והפעלת תחנת התדלוק התקשרו התובע ומוחי עם סונול במערכת הסכמים המסדירים את עניין ההקמה והתפעול של תחנת התדלוק.

ביום 30/11/88 נחתם הסכם בסיסי בין סונול מצד אחד ובין מוחי, מר יוסף סלים סרוג'י ומר בישארה סרוג'י (באמצעות מיופה כוחם התובע) בנוגע להקמת תחנת הדלק בכפר מנדא        (להלן: "ההסכם הבסיסי" - נספח א' לתצהיר עו"ד פרום).

יצויין כי תחנת הדלק הוקמה על שטח של 2000 מ"ר מתוך כלל שטח המקרקעין (12,790 מ"ר).

בד בבד עם חתימת ההסכם הבסיסי, נחתם בין סונול ובין מוחי, יוסף סליים סרוג'י ומר בישארה סרוג'י (באמצעות מיופה כוחם, התובע) הסכם למינויי מפעיל (נספח ד' לתצהיר עו"ד פרום) במסגרתו ניתנה למפעילים הזכות להשתמש בתחנה ובציוד של סונול על מנת שינהלו את התחנה וישווקו את מוצרי סונול בתחנה (ראה ס' 10 להסכם).

במסגרת המערכת ההסכמית הנ"ל הקנו מוחי והתובע לסונול זכות חכירה בת 49 שנים במקרקעין עליהם נבנתה התחנה ואילו סונול התחייבה לשלם לתובע דמי חכירה שנתיים בסך של 800 ש"ח וכן התחייבה להשקיע בתחנת הדלק סכום של 300,000 ש"ח.

ביום 08/10/89 נחתם הסכם בין סונול ובין התובע ומוחי להשאלת ציוד, במסגרת הסכם זה התחייבו מוחי והתובע להשתמש בציוד אך ורק לצורך אחסנה וטיפול במוצרי דלק שיירכשו מסונול  ולא של ספקים אחרים (ראה סע' 4 להסכם).

לשם הבטחת קיום התחייבויותיהם של מוחי והתובע נרשמה לטובת סונול משכנתא, ללא הגבלת סכום, על מקרקעי התחנה.

סמוך לאחר הפעלת תחנת התדלוק ע"י התובע ומוחי, נתגלעו ביניהם סכסוכים קשים בנוגע  להפעלת התחנה. סונול התערבה בסכסוך הנ"ל וביום 17/12/89 נחתם הסכם בין התובע, סונול ומוחי לפיו, תחנת התדלוק תופעל על ידי מוחי בלבד תוך שהזמנת הדלקים תעשה על ידי סוכנות סרוג'י וסונול תשלם לסרוג'י סכום חודשי השווה ל- 20% מעמלת המפעיל על מכירות החודש הקודם.

מוחי לא עמד בהתחייבויותיו הכספיות וכן החל לשווק מוצרי נפט של גורמים  מתחרים ועל כן הגישה סונול  נגדו  ונגד שולחי התובע ביום 12/04/95 תביעה כספית על סך 333,321 ש"ח וכן הגישה ביום 27/06/95 תביעה לסילוק ידם של מוחי ושולחי התובע מהתחנה אך מאוחר יותר ביטלה את התביעה כנגד שולחי התובע (יוסף ובישארה סרוג'י)  והמשיכה לנהלה נגד מוחי בלבד (ת"א 11204/95 - שלום חיפה).

במסגרת אותה תביעה קיבלה סונול סעד זמני של מינוי כונס נכסים והותר לה לתפוס חזקה בתחנה ולהמשיך לנהלה בעצמה (צו הכינוס לא הוגש אולם הצדדים בסיכומיהם טענו בהתאמה בעניין זה). הפעלת התחנה נעשתה מאז באמצעות חברת הבת של סונול, ספרינט.

בסופו של דבר בתאריך 01/08/04 ניתן בת.א. 11204/95 הנ"ל פסק דין לטובת סונול ולפיו נקבע כי מוחי יסלק ידיו מתחנת הדלק ויחזירה לסונול כשהיא חופשיה מכל מחזיק.